blog·ya·manyak

בסופ”ש תפורסם בעיתון “העיר” התל-אביבי כתבה שכתבתי על מחירי הופעות בארץ (לינק למטה).
רציתי להעלות את הנושא למודעות גבוהה יותר ואולי לשבור כמה מיתוסים בנוגע ל”יקר יותר / זול יותר הופעות בחו”ל” לעומת בארץ.
אני חושב שהכתבה יצאה בסדר (חוץ מטעות מחפירה שהיתה אמורה להיות מתוקנת ע”י העורכים ואיכשהו הסתננה דרך העריכה… אני אתן לכם לגלות אותה). ועם זאת… חלק מהטיעונים החשובים הושמטו. אז להלן דברים שרשמתי ולא נכנסו:

1. כפי שכבר שוקי וייס הצהיר בעבר (בראיון לynet) הוא לא עושה ביטוח להופעות שלו (כלומר משלם לחברת ביטוח שתבטח את המופע). יכול להיות שהפרוצדורה לא קיימת בארץ. נשאלת השאלה, אם שוקי לא משלם ביטוח אז איך גובה מחירי הכרטיסים יכול לעזור לו? אני אסביר יותר בפשטות. נגיד ושוקי גובה 1000 שקל לכרטיס להופעה של טורי איימוס בגלל שהוא פוחד שהיא תבטל. ונגיד ש-1000 אנשים קונים כרטיסים. אז אפשר להגיד שיש לו מיליון בצד שמבטח אותו מפני הפסד במקרה של ביטול. אבל אם טורי מבטלת - שוקי מחזיר את הכסף (את אותו מליון) על הכרטיסים אז באיזה מובן הכסף מבטח אותו?
כלומר, בעוד שהסיכון קיים, קביעת מחיר זה או אחר לא יכולה לעזור למפיק לבטח את עצמו מפני ביטול האמן. אלא אם כן… המפיק שומר רזרבות בשביל שאם ההופעה הבאה תתבטל הוא לא יפשוט רגל. מוצדק? לא מוצדק? תחשבו אתם….

2. עוד דבר מרגיז שקורה לאחרונה זה פער בין יחסי הציבור להופעות לבין ההופעה עצמה. לורין היל לא נתנה הופעת היפ הופ. או לפחות היא לא נתנה הופעת לורין היל. המלווינס אולי נתנו השראה לקורט קוביין אבל מה בין זה לבין מה שהלך בהופעה שלהם? ונכון. מייק פאטון היה הסולן של פיית’ נו מור. אז מה? זה כבר לא רלוונטי.
יאמרו הרבה אנשים: “הייתם צריכים לדעת. אם הייתם עוקבים קצת אחר הקריירה של האמנים שאתם מעריצים לא הייתם מופתעים כל כך”. אני חושב שזה לא הוגן. תמיד אפשר להאשים את הקהל (ואנשים באופן כללי) בבורות, אבל זה לא אומר שצריך לנצל את הבורות שלו בשביל למכור עוד כרטיסים.

3. אפשר לעשות את ההשוואה בין יקר וזול בארץ לעומת בחו”ל אבל זה לא משהו שאפשר לשלוף מהשרוול. זה לפחות מה שאני חושב. אפשר להראות הופעות שהן זולות יותר ביחס ליוקר המחייה באותה מדינה (לדוגמא ההופעה של טורי בפריז) אבל אני בטוח שאפשר למצוא דוגמאות שבהן זה אפילו יקר יותר מאשר בארץ. אני באמת חושב שעדיף פשוט להתמקד בשאלה “האם זה יקר” אפילו בצורה הנאיבית ביותר - האם זה מרגיש לי יותר מדי כסף בשביל לשלם על הופעה. כל אחד לפי שיקוליו הוא. ואם זה מרגיש ככה להרבה מאד אנשים - אז ההופעה יקרה.

זהו מבחינת דברים שלא נכנסו… תיקוני עריכה:
1. למי שלא עלה על זה עד עכשיו - לא, לא פספתם הופעה של הפליימינג ליפס. הם עדיין לא הגיעו לכאן. מי שכן היו השנה פה הם הבלק ליפס…. אני לא מאמין שזה עבר את העריכה….
2. “סיבובי ההופעות” של טורי ואלאניס - מדובר בסיבוב הופעות ספציפי של שתיהן ביחד והוא אכן היה בחסות בסט ביי ואם פי 3.קום.
3. (תודה לליאור) האחראים להבאת הבלק ליפס הם סשייקינג רקורדס ולא (כפי שצויין בכתבה) לבונטין 7.

זהו. את הכתבה שפורסמה ניתן לקרוא כאן.
ולאנשי ההרד קור שרוצים לקרוא את הגרסה המקורית… בבקשה

יובל

הפוסט הזה נכתב ביום Wednesday, 18 בJuly 2007, בשעה 10:40 pm, והוא שייך לנושא חזון. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏